top of page

סיאטל ארה"בֻ | דצמבר 2020

 60,חגית

Untitled-1.png

נמצאת בתנועה ספירלית, בהתבוננות, ביצירה, בהזנה, באהבה.

מתרגלת להיות ברגע ולהפיק ממנו את המירב.


באיזה אופן התקופה שינתה לך את החיים

אף פעם אנחנו לא מתכננים מראש. הפעם היתה תוכנית, היו כרטיסי טיסה, הזמנו מלונות, מסלולי טיול ורכשתי לקראת הנסיעה לנורווגיה ספר - hygge דרך חיים ופילוסופיה של הסתפקות במועט, רוגע, שלווה והנאה מדברים יומיומיים שיוצרים נעימות, שמחה ותחושה של בריאות וסיפוק. 

אווירה, נוכחות, הנאה, שווין, הכרת תודה, הרמוניה, נוחות, הפוגה ממתחים, ביחד, בית.

לא הייתה טיסה, לא מלונות, לא נסיעות ארוכות, נשאר הספר. בבית ומתוך האין, צמחה ההזדמנות לתרגל להתעמק בפילוסופיית ההסתפקות במועט ולגלות מחדש מה באמת נותן לנו תחושת נעימות, שמחה,בריאות וסיפוק.

מתוך הקושי נוצרה איכות קשר עם משפחה וחברים רחוקים. באופן מסוים שמרגיש הרבה יותר קרוב, הרבה יותר רציף.

למדתי להעריך ריטואל וריתמוס. אין יום ללא יוגה בבוקר, אין יום ללא הליכה בערב, אין יום ללא תרגול מיינדפולנס. יש השקעה בהזנה פיזית ורגשית שלי ושל בני הבית. הרבה זמן איכות, הרבה זמן של עשייה והתבוננות. הכל מהבית, שהתמלא בילדה נוספת שחזרה מהעיר הגדולה, ילד אחד שלומד בזום מהחדר ומתרגל כושר בוידאו עם ילד אחד בניו יורק. איש אחד שעובד מהבית, חתולה מנחמת ואני.

עובדים מהבית, לומדים מהבית. עושים מאמץ למצוא את האיזון והמינון הנכון לכל אחד, ולכולנו ביחד, בין בפרטי למשפחתי לציבורי, ולעשייה ותרומה למען דברים חשובים שקורים.

העבודה עם נשים בהריון קיבלה רובד נוסף בזמן הלא רגיל הזה. בנוסף לכל הפחדים, החששות ואי הוודאות שחוות נשים בהריון נוספה שכבה נוספת של דאגה. הדאגה של האם, האם אני אצליח לשמור על התינוק שלי בחיים הפכה להיות ממשית.

יש בדידות גדולה של האם במהלך ההריון. הרבה חוסר ודאות ופחד לגבי הלידה ומי יוכל להיות איתה ובשבילה ברגעים משמעותיים בחדר הלידה. החזרה הביתה עם תינוק, זמן שאישה זקוקה לחוות רגעים קסומים עם המשפחה הרחבה במפגש והיכרות עם התינוק והאמא שנולדו, ולהזנה פיזית ורגשית מהם, גם לא קורה באופן שלם. זה מפחיד להכניס אנשים הביתה. וזה בודד, ומעורר הרבה תחושות ומחשבות שמשפיעות על איך האמא חווה את עצמה ואיך היא שם עבור התינוק המתפתח ברחמה, עבור התינוק שהיא אוחזת בזרועותיה.

העבודה עם נשים בהריון קיבלה רובד נוסף בזמן הלא רגיל הזה.

בנוסף לכל הפחדים, החששות ואי הוודאות  שחוות נשים בהריון,

נוספה שכבה נוספת של דאגה.

מעורר מחשבה על התינוקות שמגיעים לעולם בזמן המיוחד הזה. איך החוויה של להתפתח ברחם ולהיוולד לעולם בזמן מגפה, ואי וודאות. לעולם שבו תבנית פנים היא מסכה ועיניים ללא הבעות פנים ומגע כפי שידענו, משפיעה על החוויה שלהם את עצמם כבעלי ערך ואת העולם כמקום בטוח. כמה המטען הרגשי של התקופה יעצב את מי ואיך שהם יהיו. 

ובתוך כל זה, הרבה עוצמה של נשים .שמתחברות לאינטואיציה, לאמת ולוודאות הפנימית שלהן, ומצליחות ליצור שכבת מגן רגשית ששומרת עליהן ועל התינוק המתפתח ברחמן. בכל מפגש כזה יש רגעים של קסם. רגעים בהם איכות קשר בין אם לילד נרקמת ממקום של פתיחות סקרנות ואהבה.

מרגישה שהעבודה הזאת משמעותית וממלאת תמיד, ובימים אלה עוד יותר.

 

60 שעות של שיחות

מרתקות, מעניינות ומרגשות

עם נשים נפלאות. 

רגע נעים

רגעים של משפחה.

רגעים בהם אני מתבוננת בילדי וחווה את הקשר שיש לכל אחד מהם עצמו כאדם, ולשלושתם ביחד כאחים.

רגעים שאני נוכחת ברגע.

רגעים משמעותיים במפגש הטיפולי.

60 שעות של שיחות מרתקות, מעניינות ומרגשות עם נשים נפלאות. 

רגע קשה

הרגע שבו הפנמתי שהקורונה הולכת לשהות פה לזמן ארוך.

כשאני מתחברת למשמעויות העמוקות הכואבות של התקופה הזאת. על האופן שבו היא משפיעה ומעצבת את החוויה הרגשית וחווית העולם של ילדינו, אני חווה כאב.

כשאני צועדת מעבר לבועה הנעימה והבטוחה שלי וחווה את הקושי, הכאב, ואי הוודאות בדברים בסיסיים שאנשים חווים.

רגעים שהלב והראש בקונפליקט בין מה שבא לנו לעשות כמו פעם, למה שנכון עכשיו. 

רגעים בהם נשים שאני עובדת איתן נפתחות. ומתחברות לשכבה הנוספת שנוספה להן במהלך ההריון של דאגה,פחד, בדידות, ואי וודאות. מהמקום הזה תמיד צומח רגע נעים.

רגעים של געגוע לאנשים, דברים ומקומות שלא נגישים.

יש משהו מאוד מיוחד בחווית הקורונה הקולקטיבית שמאפשרת לחוש ולהזדהות באופן מלא עם כל אחד בכל מקום בעולם. מתוך הקושי נוצרה איכות קשר עם משפחה וחברים רחוקים. באופן מסוים שמרגיש הרבה יותר קרוב, הרבה יותר רציף.

איפה מורגש בגוף

בכתפיים, מתח וכיווץ בכתפיים.

מה עוזר לך להרגע

תנועה, נשימה, הרפיה והתבוננות בשכבה שמתחת לתחושת הכיווץ. 

מה את צריכה לשמוע

את הנשימה שמביאה את הרוגע. את האוויר שנכנס הכי עמוק שאפשר, ועוד טיפה מעבר.

את הקול המרגיע הפנימי.

מה את רוצה לשמר מהתקופה?

רוצה לשמר את היכולת לעשות שימוש טוב ויצירתי במגבלה. מאוד שמחה שמתוך האכזבה שלא אוכל לפגוש את בנות המשפחה וחברות לתקופה ארוכה, נולד פרויקט נשים2020ללאפילטר. 

את תרגול הhygge, את היכולת להזין את עצמנו בדברים הנכונים. 

את זמן המיוחד לי, לזוגיות, לאמהות ולמשפחה. הרבה רגעי איכות של יחד, בנעימים. 

את היכולת להקדיש זמן לפיתוח וטיפוח השקט הפנימי.

את ההחלטה לייצר כל יום זמן חוץ, גם אם מאוד קר, ואפור וגשום.

 

מה לא יחזור להיות כשהיה

זה מרגיש שהטראומה הקולקטבית הזאת תישאר באחוריים של התודעה שלנו. זה ישפיע על חווית המרחב  הרגשי והפיסי שלנו. הפרטי והציבורי.

 

טקס

התקופה הזאת הדגישה לי את חשיבותם של ריטמוס וריטואלים ביום יום. הם עוזרים לי ולנו לשמור על עצמנו בתוך אי הוודאות והשינויים. הרבה פעילויות של היום יום נעשות עם יותר התכוונות והתמדה והפכו להיות טקסים קטנים.

כוס המים עם הלימון זה טקס, הקפה של הבוקר זה טקס, יוגה זה טקס, הליכה יומית זה טקס,להדליק נר כל ערב זה טקס, ארוחת ערב משפחתית זה טקס, ללקט ענפים זה טקס, להדליק מדורה זה טקס.

 

מה פינה החביבה עלייך בבית?

החצר הקדמית של הבית. חצר שמשלבת איכויות של מרחב וחופש של חוץ עם חמימות ואינטימיות של פנים. 

מקום שמאפשר מפגשים נעימים עם משפחה וחברים.

 

למה את זקוקה בשביל להיות שמחה?

לעשות מה שאני אוהבת, לאהוב את מה שאני עושה.

לדעת שהילדים שלי עושים את מה שהם אוהבים ואוהבים את מה שהם עושים.

את מעגלי המשפחה והחברים.

להיות בקשר עם מה שמרגיש נכון, להרגיש שהבטן, הלב והראש בהרמוניה.

לעסוק ביצירה ובהזנה, תנועה, זמן חוץ וזמן ליד המדורה. 

 

מה את מאחלת לעצמך?

שאמשיך לטפח גוף, נפש ותודעה באופן שישמח אותי ואת הסובבים אותי.

שאמשיך להזין ולהיות מוזנת מהמעגלים שלי. במשפחה, בעבודה,עם חברים, בקהילה.

 

איזה עצה יש לך לימים הבאים?

להיות נוכחת בהווה, ברגע, באהבה למה שקורה.

להתחיל את היום באמירה: איזה יום נפלא:) עוד יותר בימים שאת לא לגמרי מרגישה כך.

 

bottom of page