אופטימית, לוחמת, מנסה להצליח, אשת משפחה.

בחיפוש עצמי בשנים האחרונות. לא רואה את הסוף שלו כרגע, זה תהליך.

​

​

​

באיזה אופן התקופה שינתה לך את החיים?

אני פחות מושפעת. אני לא עובדת ונאיה הייתה איתי בבית. אני מאלה שנהנו ולא סבלו. אני טיפוס של בית, ואני אוהבת שהבת שלי איתי.

זה יותר השפיע במורל הכללי. זה קשה כשאנשים שקרובים אליך נפגעים. המצב בארץ תמיד מתוח, זה הוסיף.

עכשיו כשיש גן אני מרגישה את זה יותר. אי אפשר להיכנס איתה לתוך הגן. הרבה דברים מוגבלים. מסיבת חנוכה בלי הורים.

המורל יורד כשיש סגר.

בשני הסגרים היינו אצל אמא שלי, מאוד הקפדנו. אחרי חודש וחצי הסכמתי להרפות, לשחרר. חודש וחצי לא יצאנו מעבר למפגש עם סבים וסבתות.

 

​

1:1 עם הבת שלי.

זה היה מעצים. כל רגע כזה הוא מעצים וכיף. אני אוהבת להיות אמא.

​

​

רגע נעים

הזמן שלי עם הבת שלי בת השנתיים שתמיד יקר לי מכל דבר. אני מבלה איתה המון ולא שובעת ממנה. הייתי איתה בבית עד גיל מאוחר ואז קצת אחרי שנכנסה לגן התחילה הקורונה. זה הכיף שלי. לשבת עם הבת שלי, לשחק איתה ולהיות איתה. כשהיינו אצל אמא שלי בזמן הסגר יכולתי לעשות את זה כל הזמן. אמא שלי מתייחסת אלי כיותר נסיכה מנסיכה ואני עושה מה שבא לי. בבית זה  24 שעות בישולים, סדר, נקיון. לא תמיד זה נותן לי 1:1 עם הבת שלי.

זה היה מעצים. כל רגע כזה הוא מעצים וכיף. אני אוהבת להיות אמא.

​

רגע קשה

בעיקר מתנקז לתקופות הסגר. אני אוהבת להיות בבית, אבל היו רגעים שהרגשתי שאני משתגעת.

להיות אצל אמא של היה כיף אבל חסרה לי הפרטיות שלנו. זה הכל מתנקז לתחושה של חוסר מימוש.

הרבה אנשים לא עובדים ופוטרו. פגש אותי עם התחושה של מה הסיכוי שאוכל למצוא עבודה בזמן הזה?

חיפשתי עבודה שתתאים לי כאמא. משהו שיהיה בחצי משרה. התקבלתי לעבודה ואז החלטנו לעבור, לצאת מתל אביב. הסגר הראה לנו כמה קשה להיות בדירה קטנה בלי מרפסת, בלי חצר, בלי חדר נוסף, אין חניה. קשה ומכביד. 

​

​

איפה מורגש בגוף?

בגרון. מחנק בגרון. אחרי תקופת מחנק, יש לי דלקת גרון.

אני מאוד קשובה לגוף שלי ולקשר בין גוף ונפש. יודעת להסביר איך דברים שאני עוברת באים לידי ביטוי בגוף. 

אחרי הלידה התחילה לי אסטמה של העור. צריכה ללמוד לחיות עם זה בשלום. זה סבל בלתי יתואר. אני מתגרדת זה מציק ומפריע, גירודים זה חלק מהשגרה שלי. מציק פיזית ומפריע כי הטיפוח זה דבר שמאוד חשוב לי.

 

משהו שעוזר לך להירגע?

משתדלת לשחרר את המוח, להרפות, לוותר לעצמי.

הרבה להיות עם עצמי ולהוציא מעצמי.

מוזיקה משחררת אותי. אוהבת לשמוע מוזיקה בפול. אין דבר שאני עושה בבית שאין מוזיקה ברקע, זה מזור לנפש. אין דבר בלי מוזיקה. זה מעביר הכל בסופו של דבר. מקשיבה למוזיקה שחורה, היפ-הופ. אוהבת כל מוזיקה, מה שמנגן.

סדרות טלוויזיה, זה מכבה את המוח. יכולה לטחון סדרות שעות. זה הבריחה שלי, השקט שלי עם עצמי.

​

מה את צריכה לשמוע?

אני טיפוס די חזק, ההרגעה היא מול עצמי. אני מאוד רוחנית ומאמינה, מדברת עם הקדוש ברוך הוא. כשם שמברכים על הטובה, מברכים על הרעה. משהו רע הוא גם טוב, מה שצריך להיות קורה.

אני מאמינה שהכל לטובה, הכל בסדר.
 

מה את רוצה לשמר מהתקופה?

את המשפחתיות. לא לקחת דברים כמובנים מאליהם. לא חיבוקים, לא נשיקות ומשפחה.

העולם, הטבע והיקום באו לסמן לנו לשים לב מה הדברים החשובים. מוקירה עליהם תודה.

​

מה לא יחזור להיות כשהיה?

בתחילת הקורונה הבנו מה חשוב. נפתחו הקניונים ועולם כמנהגו נוהג. כולם רצים לקנות.

יקח לנו כמה שנים לראות ולהבין את זה.

למשל בתחום האירועים, אנשים יבינו שאפשר לחגוג בלי 400, 500 אורחים. זו הוצאה מופרזת. אפשר שמלה צנועה. אנשים יתאזנו ויבינו. אבל עושה רושם שאנשים ישכחו את זה, יקח כמה שנים להבין כמה זה שינה.

 

טקס

הרבה טקסים סביב נאיה, לשמור לה על שגרה. שעה קבועה של ארוחה, מקלחת, שינה. הזמן שלי ושל דן. 

ימי שישי עם משפחה רחבה.

הרבה טקסים סובבים סביב משפחה. 

מדליקה נרות שבת.

טובלת במקווה. פחות מבחינה דתית, יותר רוחני. מקווה זה השלום בית שלך. והבריאות של המשפחה והילדים. זה נקרא טהרת המשפחה. אני מאמינה שזה שומר על שלום בית. אוהבת בדת את הדברים הטובים. גם לאלה שפחות מוצאים חן בעיני יש סיבה. לוקחת את מה שמחבק. יש לי תפילת והודיה. לפני שמבקשים אומרים תודה.

​

​

העניין התעסוקתי וחוסר המימוש.

תוהה האם כשזה יהיה פתור החיים שלי יהיו מדהימים?

​

​

מה הפינה ה חביבה עלייך בבית?

שתי פינות, הספה בסלון והמיטה.

אני אף פעם לא שבעה משינה. האהבות שלי בחיים זה לישון ולראות טלוויזיה.

​

למה את זקוקה בשביל להיות שמחה?

אני שמחה, טוב לי.

העניין התעסוקתי וחוסר המימוש. תוהה האם כשזה יהיה פתור החיים שלי יהיו מדהימים? נראה לי שלא כי תמיד אנחנו שואפים לשלמות.

רוצה לממש את עצמי לא משנה מתי, איך וכמה. לעשות את מה שאני אוהבת, הרשימה לא נגמרת.

אמנות עושה לי טוב על הלב, כל מה שקשור לעבודה בידיים עושה לי טוב.

אני מאוד אוהבת לתת לאחרים ולהרגיש שעזרתי. אני מאד מעודדת ויודעת לדחוף אנשים אחרים.

עבדתי כמדריכת הורים ויועצת שינה, זה היה מספק לעזור למשפחה שמתקשה.

אני רוצה המון דברים, מקווה שיגיע היום שאצליח לעשות חלק מהדברים.

זקוקה למשפחה שלי. המשפחה שלי היא מעל לכל, במקום ראשון. חשוב לי להיות אמא נוכחת לילדה שלי.

​

מה את מאחלת לעצמך?

מאחלת לעצמי להיות מאושרת ובריאה. כשמאחלת לעצמי, מאחלת גם לאהובים שלי.

אם הסביבה שלי מאושרת ובריאה, זה משפיע גם עלי.

מימוש עצמי, זה מה שהכי חסר לי בחיים. אני מאמינה בעצמי. מרגישה שיש לי הרבה מה לעשות ולתרום. יודעת שיכולה להיות הכי מוצלחת, להיות בזכות עצמי. מרגישה החמצה שלא היה משהו אחד שרציתי ותפס אותי, שאני לא ממוקדת. רוב החיים עבדתי בשביל להרוויח כסף, הרבה חיפוש עצמי והגשמה לא היה לי שם. עכשיו אני יודעת שלא אלך לעבוד במקום שלא יהיה לי בו טוב. זה הכניס אותי לבלבלה. בסופו של דבר מחכה לי משהו מעבר. מאוד חשוב לי להגיע להישגים. אני יודעת שאני יכולה להצליח ולהיות מספר אחד במה שאעשה.

מאחלת לעצמי להיות פחות ביקורתית כלפי עצמי. פרפקציוניזם הוא בעוכרי. אם משהו לא מושלם והכי טוב, קשה לי עם זה. קשה לי להתחיל ולהיכשל, למרות שאני אומרת לעצמי שההצלחה היא טיפה בכשלונות.

מאחלת לעצמי שאצליח לקדם את עצמי. אני טיפוס דחיין. לא הייתי אומרת שאני עצלנית, אני על טורבו. קשה לי לקדם את עצמי. זה דברים יותר עמוקים. קשה להיות עצמאית. לפרסם במדיה גורם לי אי נעימות. אי צריכה לעבוד במקום מסודר, צריכה שיגידו לי מה לעשות.

אני רוצה המון דברים. הרבה דברים יכולתי לעשות ולא עשיתי. מקווה שיגיע היום שבו אצליח לעשות חלק מהדברים. אני מאחלת לעצמי שאצליח לעשות למרות שלא נוח ואגלה איפה ואיך אני יכולה להתקדם.

יש לי הרבה לתת והרבה כישרון .מקווה שאמצא את הדבר שמתאים לי לעשות. אני יודעת שאני אמא טובה אבל זה לא הכל. אני יודעת שהילדה שלי תהייה מאושרת לראות את אמא שלה מצליחה. ילד מאושר גדל לאמא מאושרת.

 

איזה עצה יש לך לימים הבאים?

לנצל ולהנות מהכאן ועכשיו. בעיקר להנות מהאנשים שחשובים לנו בחיים, זה הדבר הכי יקר.