top of page

אווה, 64

Untitled-1.png

בנימינה, ישראל | נובמבר 2020

אופטמיסטית גדולה, בעלת חוש הומור ומבט מחוייך על החיים, הרפתקנית ומאותגרת, סקרנית ותאוות ידע בכל תחום, דעתנית, 

אוהבת ספר אומנות ותרבות חיים,  רצה למרחקים ארוכים, אוהבת חופש ומסעות למקומות לא שגרתיים, 

אמיצה, יודעת להביט פנימה לא פחות מאשר החוצה, ישרה וכנה, אוהבת טבע ומרחבים חיות ואנשים 

נהנית מהדברים הקטנים והפשוטים שעושים את החיים לכל כך נעימים מרחיבי לב ומשמחים, 

אוהבת נתינה לזולת ולהרחיב לבבות, בוחרת תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, יודעת להודות על מה שיש לי ולמצוא בו שמחה  

בכל יום ויום מחדש.

 

 

 

באיזה אופן התקופה שינתה לך את החיים? 

זאת תקופה מאוד מאתגרת בלשון המעטה.

בחרתי להביט בה בצורה הכי מפוכחת שניתן.להבין מה יש ומה אין ולהסתפק במועט הבטוח שגם בו ניתן להפיק 

את ההנאות הקטנות של היומיום.

המיקוד כעת הוא הבית והטבע שסביבו, הסוסים שאני מגדלת, בעלי החיים שבהם מטפלת בהתנדבות, הילדים, החברים והמשפחה הקרובה.

החיים חזרו כעת אחורה, להתמקד סביב הגרעין ומה שסביבו עם ויתור מודע או מאולץ על המעטפת הרחבה יותר, דהיינו 

מוזיאונים וחיי תרבות, טיולים ליעדים רחוקים, הרחבת מעגל ההכרויות ועוד.

הספונטניות של פעם התחלפה במחשבה תחילה, הזהירות הפכה לעור שני ויש תחושה של ניכור מסוים באוויר עם שמירת 

המרחק הבלתי נמנעת.

ואם יש חסר אחד גדול מאד וצורם בקולי קולות, זהו חוסר היכולת לתת ולקבל מגע פיזי, יד על הזרוע, ליטוף שיער והכי הכי 

חיבוק. 

חיבוק הוא חום, מגע, הכרה בקיומו של האחר ומתן אישור רגשי לכך.

חיבוק פשוט כזה.

זה תמיד הטבע, הים והמרחבים כי בהם ממשיך כרגע להתקיים האיזון שאנחנו שואפים לחזור אליו בעצמנו.

רגע נעים

אין סוף רגעים כאלה סביבי, 

לרוץ בבוקר בשדות בזריחה, לשבת בחוף הים לצפות בשקיעה, 

ספר טוב על ספה רכה, כוס קפה של בוקר בגינה, כוס יין ושנסונים צרפתיים, ריחם של מצעים טריים לאחר כביסה, לבשל משהו שמענג את החיך, לארח אהובים, לצחוק מכל הלב, להשתטות, ללטף פרווה של חיה אהובה, 

ולחבק אנשים אהובים.

רגע קשה 

לראות אנשים שויתרו לעצמם על החיים הנפלאים האלה.

היכן מורגש בגוף?

חוסר הוודאות הוא בעיקר בראש. הגוף לבדו אינו מודע אליו ללא הראש שמעביר מחשבות לגוף.

מבחינת הגוף, כל יום שהשמש זורחת ושוקעת ושהשגרה היחסית מתקיימת, אין לכך מגע 

עם הגוף, בתנאי כמובן שצרכי הגוף מסופקים כראוי, מזון, ניקיון, פעילות פיזית ומנוחה נאותה.

 

משהו שעוזר לך להרגע? 

עם ובלי קשר למצב הנוכחי, זה תמיד הטבע, הים והמרחבים כי בהם ממשיך כרגע להתקיים האיזון 

שאנחנו שואפים לחזור אליו בעצמנו.

שמירה על שיגרה קטנה של דברים אהובים ומשמחים את הנפש, יצירת יציאה מהשגרה 

בחשיבה מקורית ומחוץ לקופסה 

והכי הכי, חשיבה אופטימית ומפוכחת.

מגיפות היו כאן מאז ומעולם והן מוגרו בסופו של דבר, מוקדם יותר או מאוחר.

ההיסטוריה היא מעגלית ומוכיחה שתמיד העולם ישאף ויעשה הכל לחזור לאיזון מחודש.

 

מה את צריכה לשמוע? 

שההיסטוריה לעולם חוזרת, שכל מגיפה בסוף ממוגרת, 

שזה המבחן הכי אמיתי שיש לסבלנות, אורך רוח, חשיבה חיובית וליצר השרידות 

האישי בתוך ג׳ונגל הכאוס הכללי שמסביב.

מה את רוצה לשמר מהתקופה?

את ההבנה שאפשר גם אחרת ושיצר החיים שלנו חזק מהכל.

את הידיעה שצריך לדעת להתגמש כל הזמן עם מה שהחיים מזמנים לנו 

ולזרום....

 

מה לא יחזור להיות כשהיה? 

אצל אחרים שלא יודעים להתגמש ולזרום, ישאר פחד מהדבר הבא 

מבחינתי, אינני רואה שיהיה שינוי אחרי שהמגיפה תמוגר.

ייתכן בהחלט שנהיה הרבה יותר מחושבים להיכן לטוס ומתי.

 

טקס

החיים שלי מאוד ספונטנים.

אינני מקובעת לשום טקס שחוזר על עצמו כל יום.

אולי יתאים, מקלחת עם מים קרים בסוף גם בחורף, כמו 

בסקנדינביה.

הראש שלנו תמיד חושב ,מקשיב ומעבד מידע שלעיתים בעודף מרחיק אותנו מהענין עצמו. והבטן לעומתו , מאחר והיא חרשת החוצה ,קשובה רק פנימה. 

מה הפינה החביבה עלייך בבית? 

יש המון והם מתיישמים לפי הרגש, החשק והאווירה מסביב.

כסא בפינת האוכל מול הנוף של הגינה, ליד שולחן כתיבה ישן. 

בחדר העבודה, כורסא ליד מערכת השמע, ספה עם שמיכה מפנקת, על המדרגות בכניסה בשמש של בוקר חורף, במרפסת שלמעלה מעל הגינה, בסוכת הגפנים, בסוכת היסמין ועוד...

 

למה את זקוקה בשביל להיות שמחה? 

כל כך הרבה דברים קטנים משמחים אותי היום, כוס קפה משובח, ספר טוב, אלבום אמנות או עיצוב, מאכל מענג, 

כלב אהוב, הסוסים שלי, טיולים בטבע, הליכה או ריצה על חוף הים, 

אנשים אהובים להיות במחיצתם, ועוד ועוד 

וחיבוק!

 

מה את מאחלת לעצמך?

להמשיך להיות מי שאני כמו שאני, החברה הכי טובה של עצמי.

להשכיל לשמור על שמחת החיים שלי, הצחוק והאופטימיות כי הם יחד שומרים על 

הבריאות שלי ומחזקים את מערכת החיסון שלי יותר מכל דבר אחר.

להנות מכל יום מחדש ולדעת להודות על כל דבר כמתנה מענגת.

להיות תמיד מוקפת באהובי ואוהבי 

להתקרב לטוב ולהתרחק מהרע.

ולשמור מכל משמר על הילדה המיוחדת שבלב שלי.️

איזה עצה יש לך לימים הבאים?

התקופה הנוכחית היא מאד לא מאוזנת , מלאה בחוסר וודאות ושווי משקל , 

חוסר ביטחון ועירעור השלווה הפנימית שלנו .

לכן לדעתי האישית , חשוב במיוחד כעת לא לטמון את הראש בחול ולהתעלם מכל המידע שמסביב .

ככל שנדע יותר , ככל שנקרא ונתענין יותר , כך ישתפר שיקול הדעת שלנו והביטחון שבדרך הנכונה לנו ללכת בה יתחזק.

זאת בהחלט תקופה להפעיל שיקול דעת בריא , לא להכנס לפאניקה מכל מידע ,כי תגובות שמושפעות מחרדה ולחץ הן חפוזות ומזיקות תמיד. 

להבין לעומק במה מדובר , להשתמש בראש אך גם להקשיב הרבה וכל הזמן לתחושות בטן , כי הבטן שלנו יודעת הכי טוב מה נכון לנו והיא השריד 

הכי אבולוציוני שיש לנו ומרכז האיזון הפנימי שלנו .

הראש שלנו תמיד חושב , מקשיב ומעבד מידע שלעיתים בעודף מרחיק אותנו מהענין עצמו והבטן לעומתו , מאחר והיא חרשת החוצה , קשובה רק פנימה 

ומפרשת לנו כל הזמן בצורה הכי נקיה איזה תשלום הגוף שלנו משלם על הלחץ שקיים בחוץ .

תנו לבטן שלכן לדבר . יש לה תמיד מה לומר , צריך רק לעצור ולהקשיב . היא תשמור עליכן תמיד.

ממליצה מאד להשקיע זמן בשמירה וטיפוח האיזון הפנימי שלנו , בלהתמקד בלהנעים לעצמנו כל יום מחדש , להתפנק בדברים קטנים ואהובים , שמעלים 

חיוך על השפתיים ומאירים את המבט שבעיניים ומלטפים את הלב הרך כמו שרק אנחנו יודעות ללטף .

לקום כל בוקר במחשבה חיובית אחת לפחות , לחייך הרבה ולצחוק מכל הלב , תמיד אם רוצים אפשר למצוא ממה לצחוק ואל מי , למצוא את היופי 

שבדברים יומיומיים פעוטים ובסיומו של היום לחשוב ולהודות על הטוב שהיה לנו ביום זה .

bottom of page